צוואות – תושבי חוץ

צו ירושה תושב חוץ

ישנם לא מעט מקרים שבהם נכסים שנמצאים כאן בארץ שייכים למי שמוגדרים כתושבי חוץ. כשבעל או בעלת הנכסים הולכים לעולמם, בין אם ישנה צוואה ובין אם חלוקת הנכסים מתבססת על חוק הירושה, תשכ"ה-1965, ישנה מורכבות מסוימת הנובעת מכך שגם חוקי המדינה שבה המנוח או המנוחה היו תושבים עשויים להיות תקפים.

בהתאם קבלת צו ירושה תושב חוץ מחייבת פנייה לעזרה של גורם מקצועי מוסמך. משרד עורכי דין דניאלה סון צבר ניסיון נרחב בתחום ספציפי זה ומביא אותו לידי ביטוי בכל מקרה שבו ישנו צורך בצו ירושה לעזבונו בישראל של תושב חוץ.

שירות מסור בזמינות גבוהה

עו"ד דניאלה סון מטפלת במקרים שבהם נדרש צו ירושה תושב חוץ, כמו גם במקרים אחרים, על בסיס בקיאות מקצועית מעמיקה. לא פחות חשובה היא המחויבות לזמינות מרבית, ולהתנהלות פרואקטיבית מול הרשויות הרלוונטיות ומול כל גורם שמהווה חלק מהתהליך. כמו כן באה לידי ביטוי היכולת של עו"ד סון להניע כל תהליך, גם כשישנה בירוקרטיה סבוכה, ולמצוא את המענה הנכון לכל מכשול בדרך.

צו ירושה תושב חוץ – דגשים ספציפיים

• הגשת בקשה לבית משפט בישראל – בתי המשפט בארץ מוסמכים לדון במקרים שבהם למנוח יש נכסים בישראל או שבעת שנפטר הוא חי כאן.
• חוות דעת מומחה – כשלמנוח נכסים בארץ, אבל הוא חי במדינה אחרת כשהלך לעולמו, אופן חלוקת אותם נכסים נקבע על-פי הדין באותה מדינה ולא על-פי חוק הירושה הישראלי. על-מנת שבית המשפט יוציא צו ירושה נדרשת חוות דעת עדכנית של מומחה לגבי הדין של אותה המדינה.
• תרגום נוטריוני – כל מסמך בשפה שאינה עברית (למעט ערבית או אנגלית) מחייב תרגום נוטריוני. מסמכים ממדינות זרות יאומתו גם ע"י חותמת הקונסול הישראלי באותה מדינה, או לחילופין תעודת אפוסטיל.
• הסתלקות מירושה – חוק הירושה הישראלי מאפשר לכל יורש שלא מעוניין בחלקו בעיזבון להגיש תצהיר שבו הוא מודיע על הסתלקותו מהירושה. במדינות אחרות ייתכן דין שונה, ועל כן הסתלקות מירושה של תושב חוץ אפשרית רק לאחר שמוודאים כי אופציה זו אכן קיימת בחוק של המדינה הרלוונטית (זו שבה היה מקום התושבות של המנוח).

בקשה לצו ירושה תושב חוץ

בעידן הגלובליזציה, ישנם לא מעט מקרים שבהם לאדם נכסים במדינה אחת גם כשהוא עצמו חי במדינה אחרת. גם בישראל יש כמובן תושבי חוץ – כשההגדרה הפורמלית היא מי ששהה מחוץ לגבולות המדינה במשך 183 ימים לכל הפחות במשך שנתיים רציפות (183 ימים ומעלה בכל שנה), ולאחר מכן מרכז חייו לא היה בישראל. הגדרה נוספת היא מי שאינו תושב ישראל. בכל מקרה בקשה לצו ירושה תושב חוץ מתאפיינת במורכבות מסוימת לנוכח העובדה שעל אותו אדם ועל עזבונו חלים גם כללים של החוק במדינה שבה הוא חי. משרד עורכי דין דניאלה סון מטפל במקרים אלה על סמך בקיאות מקצועית רלוונטית ותוך הקפדה על תשומת לב מלאה לכל פרט רלוונטי.

מתן חוות דעת מומחה

במקרים שבהם בקשה לצו ירושה תושב חוץ מוגשת בישראל אבל המנוח לא חי בארץ, נדרשת כאמור חוות דעת מומחה. חוות הדעת מוגשת לבית משפט לענייני משפחה, על-מנת שזה יוכל לוודא שהזכויות של היורשים החוקיים – בהתאם לדיני המדינה שבה נפטר האדם – לא יקופחו.

בהתאם חוות הדעת חייבת להיות של מומחים שעוסקים באופן שוטף בתחום ספציפי זה ומעודכנים לגבי הדין במדינה הרלוונטית. חוות דעת משכנעת חשובה במיוחד במצבים שבהם מוגשות חוות דעת סותרות. טיפול במקרים סבוכים אלה הוא אחד מתחומי המומחיות של עו"ד דניאלה סון, שאמונה על מתן יחס אישי לכל לקוח וכל לקוחה, זמינות מלאה ופתרון מהיר לכל בעיה שצצה לאורך הדרך.

באילו מקרים יש להגיש בקשה לצו ירושה תושב חוץ בישראל?

• המנוח חי בארץ בעת מותו – נוסח החוק המדויק הוא "בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל" (סעיף 136 בחוק הירושה).
• למנוח יש נכסים בארץ – חשוב לציין כי על-פי חוק הירושה הישראלי, אם המנוח לא חי בארץ בעת המוות, הנכסים שהיו בבעלותו בשטח ישראל יחולקו על סמך עקרונות דיני הירושה במדינה שבה הוא חי. במקרים אלה קבלת צו ירושה מחייבת הגשת חוות דעת מומחה לגבי הדין באותה מדינה שבה חי המנוח טרם מותו.